ארבל הכרמלי / כוכב מטעמי |
ונדר נפשו אל אהובתי,
אלת האהבה הסוערת
שכל הזמן נודדת.
צופה כוכבי, גצים מפזר-
אל לב האלה הוא מכוון.
מבקש לבנות לה היכל אהבה
בו תשקוט מסערות נפשה.
זורה כוכבי אורו לכיוונה;
אולי יהפוך האור ללהבה
אשר תמיס בה הקור והגאווה
ותראהו נבונה.
31/01/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|