ארבל הכרמלי / כוכב מטעמי |
ארבל הכרמלי / כוכב מטעמי |
גא בודד זוהר כוכבי ונדר נפשו אל אהובתי, אלת האהבה הסוערת שכל הזמן נודדת. צופה כוכבי, גצים מפזר- אל לב האלה הוא מכוון. מבקש לבנות לה היכל אהבה בו תשקוט מסערות נפשה. זורה כוכבי אורו לכיוונה; אולי יהפוך האור ללהבה אשר תמיס בה הקור והגאווה ותראהו נבונה. 31/01/04 © |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|