זה נגמר...
הלכת כי זה כבר לא היה אותו הדבר
אבל זאת לא אשמתך, זאת אשמתי
אמרת לי שכל האהבות אותו הדבר
אבל זאת לא אשמתך, זאת אשמתי
תמיד חשבת שאתה צודק
אבל זאת לא אשמתך, זאת אשמתי
תמיד חיכית שאני אבקש סליחה
אבל זאת לא אשמתך, זאת אשמתי
אף פעם לא הבנת למה אני בוכה כשאנחנו רבים
אבל זאת לא אשמתך, זאת אשמתי
אף פעם לא מצאת זמן לחזור אלי כשהתקשרתי
אבל זאת לא אשמתך, זאת אשמתי
ברחת כשרבנו כי אין לך כוח לשטויות
אבל זאת לא אשמתך, זאת אשמתי
הרגשת כבול ומונוטוני בקשר הזה
אבל זאת לא אשמתך, זאת אשמתי
חיפשת משהו אחר ולא ידעת מה
אבל זאת לא אשמתך, זאת אשמתי
היית עם משהי אחרת
אבל זאת לא אשמתך, זאת אשמתי
זאת לא אשמתך כי גם אני רציתי ללכת.
אבל לא עשיתי דבר.
לא הבנתי, לא חיפשתי, לא הלכתי...
לא הייתי.
בהבנה, למרות שזה קשה, כי זה היה צריך לקרות. |