אני ואח שלי נוסעים לצפת, האמת זה לא באמת אח שלי, אבל אני
מגדירה אותו כך כדי שלא יהיו בעיות.
אני מכירה אותו מגיל 4, מהיום שהגיע לגור בבית שלידנו, ובגיל
16 כששמתי לב שהעיניים שלו מתמקדות אצלי רק במקום אחד, התחלתי
לקרוא לו אח שלי.
כך לפחות הכנסתי בו קצת מוסריות.
אז עכשיו אנחנו מתקדמים בזמנים, הרבה אחרי, אחרי התיכון, אחרי
הצבא ואחרי הטיול.
אני ואח שלי נוסעים לצפת והסיבה שאנחנו נוסעים ביחד היא
כלכלית, אנחנו ממשיכים להיות שכנים, הוא בא לאכול אצלי את כל
הארוחות שלו, בכל גיחה שלו משאיר לי את המקרר חצי ריק ובתמורה
הוא מסיע אותי לעבודה בצפת.
אני שונאת לנהוג, ובכלל, אין לי אוטו ומאוטובוסים אני פוחדת
מאז הפיגועים, אז הוא מסיע אותי בלי להתלונן.
היום אח שלי מספר לי שהוא נזכר שבטירונות היה איתו מישהו באוהל
שזכה בטוטו או בלוטו בגלל שהוא לקח קדוש לצפת, הוא מסתכל אלי
ואני עושה את האפקט של הרמת הגבות "הוא זכה באיזה שני
מיליון..." הוא ממשיך "כן , אבל איך הוא ידע שזה קדוש?" אני
מקשה.
"זה היה ביולי חם במיוחד והוא ראה בתחנה בדרך לצפת איזה דתי עם
ז'קט וכובע מרים אצבע לטרמפ, והוא חשב, אם בחום הזה הבנאדם עם
הז'קט והכובע רוצה להגיע לצפת בטרמפ הוא בטוח קדוש".
"יש גם בית משוגעים בצפת, אתה יודע..." אני עונה לו.
"אבל עובדה שזה עבד, הבנאדם זכה בשני מיליון".
ואז פתאום הוא עצר, הוא ראה מישהו שנראה לו קדוש מספיק, עם
ז'קט וכובע וקצת שמן והעלה אותו "לצפת" ביקש האיש, ואני לא
יכולתי לדבר עד צפת כי רק ראיתי את החיים שלי רצים לי כמו בסרט
רע, כל הזמן פחדתי שזה לא דתי אלא מחבל והלב שלי היה בתחתונים,
כאילו זה מקומו, אפילו לא הקשבתי לשיחה של אח שלי והקדוש ההוא,
רק חשבתי שאם אני אמות, אני לא רוצה למות עם אח שלי ושזה לא
מגיע לי כי לא עשיתי שום דבר רע בחיים שלי.
והגענו לצפת.
באותו יום קניתי איזה שרימפס לא כל כך כשר ואח שלי אמר לי שזה
לא בסדר, אני עניתי לו שאם הוא רוצה הוא יכול לא לאכול לי
מהמקרר כי שם השרימפס הולך לנוח עד הטיגון ואז אח שלי אמר לי
שאם אני אוכל את השרימפס אני יכולה לשכוח מהשירותי הסעה שלו,
כי הוא לעולם לא יסיע מישהו שהולך לגיהנום .
יותר לא נסענו ביחד .
עכשיו אני נוסעת באוטובוס לצפת וכיסיתי את המינוס שלי בבנק, כי
מסתבר שלהאכיל את אח שלי היה עסק יקר.
באוטובוס לא כל כך נורא ותמיד אני יושבת עם מישהי מהעבודה, לא
אוהבת אותה במיוחד, אבל היא מדברת הרבה ומסיטה לי את המחשבות
ממחבלים.
ואח שלי, אני לא יודעת מה איתו, הוא עזב את הבית של ההורים
שלו, אמא שלו אומרת שהוא יגור עכשיו בבני-ברק ושזה רק לטובה
ואני חושבת שהוא בטח מתכוון לפתוח חברת הסעות לקדושים.