כאילו לא התראינו שנים, כמו לשוב
ולשבת בכורסא העבה אחרי נדודים רבים. איני
מרגיש בנוח אבל הימים
עוברים, והדלת נפתחת חורקת
לרחוב בו אין אנשים גרים. היא בוצעת
אותי כלחם שבת בשולחן
חייה הערוך ורוקדת את שמי כמתנת
פרידה, כראש יוחנן הערוף.
עלי להמתין
לזריחה הקרירה וגופי מעלה כבר אדים,
אך אמתין גם הערב ואשק
על לחיה, כמו
אחרי נדודים רבים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|