את חיי הייתי מוסרת בשבילך
אך אתה אינך לוקח מאום
ואולי זה טוב שלא אוותר
על עצמי, על חיי, בשביל כלום.
על כס המלכות הייתי מושיבה אותך
כתר גדול ומשרתים לרגליך
ואליך עיני נשואות
שתשפוט את חיי כראות עיניך
כמו אביר בימים עברו
את המגן והחרב הייתי נושאת
כדי להגן על קדושת מטרותיך
כדי להנציח את האמת,
לא הייתי נרתעת לרגע
ולא הייתי נאלמת בפחד
דרקונים היו נופלים לרגלי
כל עוד היינו יחד.
נגד כופרים אלחם בשבילך
עם צבאותיי אכבוש את מה שתאמר
את כל כוחי אשקיע במסע הצלב
ואשנה את ליבם המר.
כמו אביר בימים עברו
את המגן והחרב הייתי נושאת
כדי להגן על קדושת מטרותיך
כדי להנציח את האמת,
לא הייתי נרתעת לרגע
ולא הייתי נאלמת בפחד
דרקונים היו נופלים לרגלי
כל עוד היינו יחד.
את חיי הייתי מוסרת עבורך
את המגן והחרב לובשת
אך אתה, אתה אינך לוקח מאום
ולמרות כוחי נשארתי מבוישת.
לא הצלחתי אותך להציל
ממלכתך נהרסה כלא הייתה
וכל זאת כי חרב לבשתי
ובטעות הפניתי אותה נגדך.
כמו אביר בימים עברו
את המגן והחרב הייתי נושאת
כדי להגן על קדושת מטרותיך
כדי להנציח את האמת,
לא הייתי נרתעת לרגע
ולא הייתי נאלמת בפחד
דרקונים היו נופלים לרגלי
כל עוד היינו יחד. |