נשימות ליל קריר,
עולות ויורדות,
מתאדות באוויר-
ומציירות על זכוכית,
מין שכבה שברירית.
וערפל כווילון
עם כל נשיפה,
מתחבר לחלון,
מתרחק!
שאיפה...
כשיצרת בשלווה,
מכוסה בסמיכה,
ציור שברירי על חלון ראווה,
מבין מחבוא החלום,
אני פחדתי...
לנשום.
שיר שמוקדש לכל אלו שישנו כשאני לא יכולתי להירדם...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.