New Stage - Go To Main Page


(חילקנו את חטיף השוקולד ודיברנו על איך
תמותי בסופו של דבר, היינו בני שתיים-עשרה.

אימא שלך נסעה לחופשה בברצלונה
אבא שלך נפטר. אהבת אותי
ורציתי למצוץ לך את הווריד
הכחול המתוק כמו סוכריה

-
הו איך הגשם מתדפק על המרצפות
כמו מכאובי הדממה של קורבן פשע-מין.)


כשנפקחו העיניים סוף סוף
יכולנו לראות אחד את השניה
את מלוכלכת כולך מלוכלכת ציפור רעה
חיילת פיית מוות כחולה

ואני שלד מאופר כליצן
כל המתים מניחים הנחות לגבי
כל המתים מלווים סביבי את רעש סבכי הגן
מרשרשים בעלים
מניפים קורות עץ וחורקים בגדרות

איך כולם מתים בהנפת ידי


כאילו הייתי דיקטטור נורא ואת המאהבת הנסתרת
שלי רק שלי.





היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 8/3/05 23:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ע. א. נשר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה