|
(חילקנו את חטיף השוקולד ודיברנו על איך
תמותי בסופו של דבר, היינו בני שתיים-עשרה.
אימא שלך נסעה לחופשה בברצלונה
אבא שלך נפטר. אהבת אותי
ורציתי למצוץ לך את הווריד
הכחול המתוק כמו סוכריה
-
הו איך הגשם מתדפק על המרצפות
כמו מכאובי הדממה של קורבן פשע-מין.)
כשנפקחו העיניים סוף סוף
יכולנו לראות אחד את השניה
את מלוכלכת כולך מלוכלכת ציפור רעה
חיילת פיית מוות כחולה
ואני שלד מאופר כליצן
כל המתים מניחים הנחות לגבי
כל המתים מלווים סביבי את רעש סבכי הגן
מרשרשים בעלים
מניפים קורות עץ וחורקים בגדרות
איך כולם מתים בהנפת ידי
כאילו הייתי דיקטטור נורא ואת המאהבת הנסתרת
שלי רק שלי.
|
|
|
תנוצל זיקפת
הבוקר!
התנועה לניצול
זקפת הבוקר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.