|
הנה,
אני שוכבת,
הווייתו בתוכי,
נשימתך האילמת אורבת,
חיית טרף ברקע אנקותיי.
גופו כהארקה לבדידותי,
מתלטף בערגה בין אצבעותיי.
מלובנים הלילות שלא היו שלנו,
והכרתי בהם חמדה הפכפכה ונוטשת.
כשידעתי את מה ששכחת לומר,
וכה נפלאה הייתה היד התולשת.
עת השנים משילות עורן,
כוחי הבדוי נפל כשלכת.
אינם הלילות,
איננה היד,
ונותרו רק צלקות לשונו החורכת.
ינואר 2004 |
|
|
אף אחד לא יודע
את זה, אבל יש
לך סלוגן ואת
ואת כותבת אותו
רק בשבילי,
אף אחד לא יודע
את זה אבל יש לך
ת'דף האחורי ואת
משתמשת בו רק
בשבילי,
אז השתמשי בו,
כתבי בו,
לה לה לה לה לה
לה לה
יק טיבטי, כותב
ושר כותב ושר,
אפעם לא יפסיק
לחכות לה, לך,
את, לה לה לה לה
לה לה לה
(סולו גיטרה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.