אין לי מילים לתאר את הכל
את הרגש השוטף את הלב
את התקווה שאחזה
עד לרגעים האחרונים
עד שהכאב האפיל על האומץ
והותיר את האמונה הרחק מאחור
על מאבק שהיה ומוצדק הוא
ושוב העצב מותיר אותנו המומים
אל מול שאיפות למשהו אחר
משהו שהיה אמור להתקיים
ימים של כאב מחכים מאחורי הדלת
וחלומות שוב מתנפצים אל מול מציאות
נותר רק לבכות ולזכור שוב בשקט
את כל מה שהיה
וכל מה שנותר
לזכור ולהזכיר זיכרון של בנינו
זה כל מה שנשאר
מוקדש באהבה גדולה לעדי אביטן, בני אברהם ועומר סואעד
יהי זכרם ברוך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.