בית א'
בלילה השחור, הבית נראה כמו חור
אך בבוקר הפורח, הבית רק זורח
אך לא בגלל האור, הבית לא שחור
אלא בגללך, אני כאן בשבילך
בית ב'
בלילה האפל, אני כמעט נופל
כשאת לא לידי, אני מרגיש טפל
כשאני קם בבוקר, אותך אני רואה
כך לפחות, כל יום אני מקווה
בית ג'
כשהוילון פתוח, לבית נכנסת רוח
כשהוילון סגור, הבית נראה עכור
כשאת לבך את פותחת, אני יודע שבי את בוטחת
אבל כשאת כועסת, אותי את מבאסת
בית ד'
אבל הנה קרה, מקרה כה מעניין
חזרתי מהעבודה וראיתי משהו מעצבן
אותך במיטה, עם חברי הטוב
עושים את מה שאני עושה, בחלום רטוב
בית ה'
ואז אני התעצבנתי, כי כן, גם זה קורה
ואותך העפתי וגם את המתחרה
עכשיו אני חופשי, עכשיו אני לבד
עכשיו אני אנושי, כשלא בוגדים בי מהצד
בית ו'
אומנם הבית, נראה קצת אפרורי
קצת משעמם וגם קצת עצבני
אבל בכל מקרה, אני מרגיש טוב
אולי לבסוף, אני אגשים את החלום הרטוב
בית ז'
אבל לא את החלום ההוא, שהפך לסיוט
אלא חלום אחר, שיהפוך אותי למבסוט
אני אחיה לבד, אבל בכבוד
אנשים לא יצחקו עלי, עוד
בית ח'
יושב לי מול שולחן הכתיבה, חושב על עבר ועל עתיד
כותב דברים על דף נייר, אותם אזכור תמיד
בזבזתי את חיי לשווא, אני כלל לא שווה
עכשיו אחרי שנים רבות, אני מבין את זה
בית ט'
תמיד אני הפסדתי, אותי האשימו בכל
תמיד אני סבלתי, אבל לא כמו אתמול
עכשיו אף אחד לא מאשים אותי, אבל אני בוכה
ושום דבר בעולם לא ישנה את זה  
בית י'
אנשים ישאלו מה אני מתכוון לעשות בעתיד,
אני לא יודע מה אני אומר להם אבל אזכור תמיד,
יכלתי להיות מדען, או מפורסם, יכלתי להיות עשיר ולא על סם
אבל אני באלכוהול, סיגריות ועצב, אין מה לעשות אני לא עומד
בקצב
בית יא'
מולי יש נר, שמתאדה, כמו מים שרותחים, בדיוק גם כמו חיי
ההולכים
אני רק בן 40 אבל חיי מאחורי, אין לי ילדים או משפחה וזהו דיי
אומנם הייתה לי אהבה, אבל גם זה עבר, הבנתי שעשיתי בחיים האלה
די והותר
אני אדם עייף מהחיים הארוכים, עשיתי לעולם יותר מידי נזקים
בית יב'
אבל זה לא הסוף, עלי עוד ישמעו, לא הרמתי ידיים, כנפי רק
נפרשו
נפרשו לחופש, אני עכשיו מוכן, לעשות הכל, בשביל לערוך את
השולחן
שולחן חיי, הוא כמו משחק, ארוך, כואב, בלתי נפסק
אני רק לא רוצה להרגיש עוד מרוסק
בית יג'
אני רוצה להסתכל על העבר ולראות דבר מסודר,
חיים של אדם, אדם שהתבסס, עוד לא מאוחר, יש עוד תקווה לנס
אני עוד אתפרנס ואהיה מצליח, אותך אני לא אשכח, אבל אני אוכיח
שבכל מצב, בכל מקרה, אני לא ארים ידיים ואבכה,
אני אלחם על שלי עד הסוף המר, עד שזה נגמר, עד שזה נגמר
בית יד'
זהו הסוף, סוף המעוף, מעוף חיי, כמו ציפור חופשית שאין לה דיי
מצאתי את מנוחתי, לבד, אך בחום ביתי, אני חולה, מאוד, מאוד
עומד למות, אבל כל עוד, אני חיי כאן, בתוך ביתי, חיי יהיו
בשליטתי
את זה אני מבטיח, לעצמי ולכולם, טוב זהו דיי, נמאס לי מהעולם
נמאס לי מהדרך שבא אני הולך, בלילה לא יכול לישון, אני רק
מתהפך
החלטתי, אעזוב הכל, אטוס לחו"ל, לים הכחול
אולי להוואי ואולי לבריכה, מה שבטוח, אני אהפוך להצלחה!