הזכר לי להוסיף ,
לרשימת הטעויות בחיי,
גם את שמך.
מודגש, ואולי אף
בראש הרשימה.
לבינתיים, לפחות,
ודאי אטעה עוד הרבה בחיי.

אני תוהה לעיתים
כיצד הייתי נוהגת,
לו ידעתי את התוצאה הסופית
עוד קודם-
האם הייתי משכילה להמנע ממך,
כפי שנמנעים משיזוף יתר,
ושימוש בסמים,
או שהייתי מתמכרת לחולשותיי,
ונשארת לצידך?

ואתה, איך היית נוהג?
האם היית נאחד בי באותה עקשנות,
מיותרת, משיב אותי אליך,
רק כדי לבחון את סף הכאב,
וללקק את פצעיי באותה אהבה,
חולנית משהו,
שרק אתה מסוגל להעניק.
או אולי אף אתה היית מביט לכיוון השני,
בוחר לך אחת אחרת,
להשאיר חותמך על ליבה.