ריח של אבק שריפה
"מכשפה!"
"תשרפי! תעלי בלהבות!"
"תסבלי באש שלא ניתן עוד לכבות!"

"לא עשיתי כלום! אף לא דבר!"
"שיתקי! גם כך לא תהי פה מחר!"
יושבת ובוכה
פולטת אנחה
'מחר יבוא מותי...
הו, אלוהים! הם ישרפו אותי!'
דמעה זולגת על הלחי הקרה
'כנראה שאין לי עוד ברירה...
מחר אמות...
ועל מה? על מה? על שטות...'
אנחה קורעת לב
'הו, כמה הגורל הוא מאכזב...'

היום למחרת הגיע
על הרצפה שכב הגוף הקטן והפגיע
הגיעו סוהרים והעירו בגסות
"התעוררי ילדה! הגיע זמן למות!"
העיניים הגדולות
נפתחו מבוהלות
השפתיים רטטו
כשהסוהרים בה בעטו

לבד מולכת למוקד
לבה בפנים רועד
הולכת וקוראת תפילה
יודעת שאין דבר שיצילה
לאט, לאט עולה על הבמה
הקהל גועש בנהמה
נקשרת לעמוד השחור
אין דבר שיחזירה לאחור

ריח של אבק שריפה
"מכשפה!"
"תשרפי! תעלי בלהבות!"
"תסבלי באש שלא ניתן עוד לכבות!"