מוזר איך הכול מסתדר בסוף, איך החיים שלנו מתעתעים בנו איך
לפעמים נדמה שיש להם רצון משלהם והם אלה ששולטים בנו.
מוזר איך אנחנו לא מתנגדים להם ובאיזו קלות אנחנו נכנעים להם.

על מה אני מדברת?! אתה לא נכנע לחיים שלך!?
תחשוב על זה ככה:
אנחנו מוותרים על אהבה כי "זה לא מסתדר"
"בגלל שזה לא הזמן הנכון", כי מי שאנחנו רוצים לא רוצה אותנו!
אף אחד לא נלחם למען האהבה אבל כולם ממהרים להילחם על כל דבר
אחר! והרי עדיף לחיות עם מישהו שאתה לא אוהב זה קל יותר - לא
אכפת לך ממנו, מכם, ממה שיש לכם! וחוץ מה זה משנה העיקר שיש
מישהו.
אבל לקחת רובה בידיים ולירות, להרוג עם מכונה מצוידת בארבע
גלגלים כי "בא לך לשתות" זה כן!
אה כן: "ככה זה בחיים לא תמיד מקבלים מה שרוצים, ולהילחם
חייבים!
"הבא להורגך השכם להורגו?!" האם אתה באמת מאמין בה!? תחשוב.
אנחנו מוותרים על חלומות שנתנו לנו את הכוח להתעורר בבוקר עם
חיוך על השפתיים, אותם החלומות שגרמו לנו לקום בשש בבוקר ביום
שבת!
אנחנו מחליפים אותם בנוחות, בכסף, באשליות של חלומות. אנחנו
מספרים לעצמנו שמה שאנחנו רוצים וצריכים זה עבודה מי שמונה עד
שמונה במשרד אפור ובשביל מה בשביל מכונית יקרה שבכל מקרה תתקע
בפקק ואתה תקלל את היום שקנית אותה כי מה היא עוזרת לך
עכשיו!?
אה, נכון, לקנות דירת חמישה חדרים עם סלון שאפשר לשחק בו כדור
רגל ולחיות בה לבד בבדידות. וכמובן להרשות לעצמך הכול: מסעדות
שמנה עולה 100$ אבל לא משביעה אפילו לחצי שעה, ללכת להצגות
שאתה לא מבין ולהביא למוכר בחנות כרטיס פלטינה: "שידע שלך יש
יותר!" ואז מגיע הבוקר ואתה בקושי מתעורר ומגלה שאתה חי עם
מישהי שאתה לא אוהב, נמצא בעבודה שאתה שונא ללכת אליה ותוהה
לאן נעלם החלום שלך?!
אבל נכון כה זה בחיים לא תמיד מקבלים מה שרוצים!
מזמן כבר הבנת שה' לא קיים, שאסטרולוגיה זה עוד שיטה לגלגל
כסף! נשארת חשוף! גילית את האמת שכולם רצים אחריה -
אתה יודע שכשתמות גם הנפש שלך תמות אתך, לגן-עדן לא תגיע אז
הגיהנום לא מפחיד אותך... יותר גרוע מיפו לא יכול להיות! אתה
מרוצה?! מה עכשיו!? כלום? אתה מאמין רק בעצמך?! גם זו גישה!
עד מהרה אתה מגלה שגם מטרות איין לך יותר!
אתה מפסיק להאמין בהם ושמשהו או מישהו יכול להשפיע ומתחיל
לחיות על-פי חוקי החברה ולאט לאט אתה מפסיק לשמוע לראות ואז גם
לדבר. למה לך לדבר, הרי בכל מיקרה אליך זה לא קשור...
אתה חי לך בעולם משלך וכל מי שבחוץ שיתפוצץ!
ואז זה קורה. אנשים בחוץ מתפוצצים - אתה פותח חדשות רואה
תמונות של אנשים שאת השם שלהם תזכור לעוד חמש דקות ואז הם
ישכחו ורק עוד משפחה (שהיא לא שלך תודה לאל) תשאר עם חור בלב.
וזה מוזר כי אתה מחכה שגם אליך זה יגיע אבל זה לא מגיע...
זה מתעכב. בטח תקוע באיזה פקק במכונית פאר!
אז לך לא אכפת. ואתה נזכר במשפט שמישהו אמר פעם מזמן ואתה חושב
אם זה באמת נכון...
איך המשפט הלך? שכחת? לא?.אתה זוכר?
תגיד לי אותו, אני מקשיבה לך,: "כשבאו לקחת את הקומוניסטים לא
התנגדתי כי לא הייתי קומוניסט! כשבאו לקחת את ראשי המחתרות לא
התנגדתי כי לא הייתי מראשי המחתרות! כשבאו לקחת את היהודים לא
התנגדתי כי לא הייתי יהודי! כשבאו לקחת אותי לא התנגדתי כי לא
היה מי שהתנגד!

טוב מזה משנה עכשיו - חזרה לחיים שלך!
זה לא שמישהו מתכוון לבוא ולקחת אותך! שוב את העם המשפט זה:
"בחיים לא תמיד מקבלים מה שרוצים"!
אתה עדיין חושב שאתה שולט בחיים שלך!? שאני טועה!? כן?!
אתה עדיין לא מבין? אמרתי לך, אתה נכנע מהר מדי! תעמוד מולם!
תילחם! אל תחשוב על האתמול או על המחר, את האתמול לא תשנה ומחר
ישאר רק הזכרון של היום!
תפסיק לפחד!! תלחם על האהבה שלך! על החלומות שלך!
אל תוותר על האשליות!
לא!?, זה נשמע לך קיצי', מלא תמימות?! בגיל 17 הכול ניראה
ורוד!?
להוריד את המשקפיים שלי!? לא תמיד הכול מסתדר!?
יודע מה אולי אתה צודק. אולי גם אני אגמור כמוך אבל בינתיים יש
לי תקווה, חלום, אהבה, אשליה שהכול יהיה בסדר!
ומה לך יש? כסף?! מעמד!? דירה!? ומכונית!?
אני יודעת אתה לא צריך להגיד: אני יודעת שאתה רוצה להתחלף!
רק עם לא היית נותן לחיים לשלוט בך ולוקח אחריות עליהם ומפסיק
להאשים את כולם!
אני יודעת עתיד כשתגיע אליי, תראה הרבה יותר טוב אני מבטיחה
לך! ובינתיים נותר רק לחכות שהלילה יגמר, מחר כבר יגיע ואז
ישאר רק לחכות ליום אחר.