בפעם הראשונה שעשיתי את זה הקאתי, הרגשתי נורא, לא יכולתי
להסתכל עליו, על המבט שלו. הוא נשאר שוכב על המיטה ואני הלכתי
להתקלח, לנסות לשטוף את ההרגשה הזאת של גועל, להפסיק לחשוב
שאני מלוכלכת, שהקולות בראש שלי יפסיקו לצעוק. שנייה לפני
שיצאתי מהדירה הסתכלתי עליו, עדיין שוכב שם, שותק.
הפעם השנייה הייתה קצת יותר קלה, עדיין היה לי קצת קשה להתרגל
לזה, לתחושה הזאת, אבל זה השתנה, כאילו מישהו דילל את הרגשות
שלי, פחות נגעלתי והצעקות בראש שלי נשמעו יותר במעומעם.
התחלתי לאהוב את זה, את ההרגשה הזאת, המשכתי עם זה כל יום,
לפעמים אפילו פעמיים ביום, אוהבת את התחושה המשכרת, את ההנאה
החולנית, תחושת הכוח, והמבט.
המבט המפוחד הזה, שנייה לפני שאני לוחצת על ההדק ויורה להם
בראש. |
