|
וכמה שהוא היה טוב,
וכמה טוב שהוא היה
כמה לא רציתי שהוא ייגמר
כל ישותי אליו התמסרה
וזה טעם שפוגע כמו חץ ואתה המטרה
ובסוף הוא נגמר כמו כל שאר הדברים,
עוד דמעה של כאב ששמרתי בפנים
כי ידעתי גם זאת שיותר לא אחלים,
מהטעם של דנונה פרות מיובשים |
|
|
הלכתי לגרפולוג
הוא ביקש כתב
יד, שלחתי אותו
לדף האחורי
שיקרא מה
שכתבתי, הוא
התבאס עליי, כבר
חשבתי שאני
פסיכו...משהו,
אבל הוא הרגיע
אותי ואמר שאני
סתם לא מצחיקה.
הדס עמיר,
מתנחמת בדרך
לעוד סלוגן
מאושר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.