שכונה. ניצחתי אמר אהרלה, קמרון כף ידו הימנית, המלוכלכת
והשמנמנה תמיד, נפתח, האצבעות נפסקות לאיטן כדי להגביר את
המתח, היד מוזזת הצידה. המטבע שעל כף יד שמאל נחשף.
זה יס.
ניצחתי, אמר אהרלה, לך לשאול אותו.
הכדור, מרוקן מאויר, שכב מבויש בפינה. האיש השמנמן, עם חולצת
הכפתורים הכחולה, שאחר כך קראו לו אבא של מאורי, בחן בענין את
גלגלי המכונית שלו.
כשביקשתי, פני כבושות בקרקע, טרמפ לתחנת הדלק "רק כדי לנפח את
הכדור", הוא חייך, אחר ניגש לאחורי מכוניתו ושלף משם משאבה.
תוך דקות הוא חיבר את המשאבה למכונית. המשאבה השמיעה רעש מוזר
והכדור התנפח.
לפני שהלכנו, אמר הקוסם השמנמן, זה עם חולצת הכפתורים הכחולה,
שיש לו ילד בגילנו. ושהם חדשים בשכונה. למחרת הצטרף מאורי
לחבורה. כעבור חודש נהיה מאורי החבר הכי טוב. אחר כך לא.

כעבור שנתיים הם שוב עברו דירה, לשכונה אחרת. כעבור שבע שנים
פגשתי אותו בפלוגת שריון סדירה. כעבור דקה חזר להיות החבר הכי
טוב, לתמיד, עד למה שנראה לנו אז כמו הנצח.

לבנון סתיו 82,אנחנו כבר חודשיים ב"דפוק" עונש בלי חטא, מבינים
לאט לאט שטיול הבוקר שקיבלנו כצ'ופר בלבנון חודשיים לפני סוף
השירות, הולך לתקוע לנו את שנת הלימודים הראשונה.
שמעת?
מה?
רב סרן שמועתי קיבל סגן אלוף...
זה חודשים מנסה גיל לבסס את מעמדו כליצן הפלוגתי.
עוף מפה כבר אמר מאורי, אני חייכתי חיוך קלוש לבדיחה המוכרת.
התזמון שלו הפעם היה מחורבן.
שעתיים קודם לכן חזרנו מסיור בשטח, בסיור ראינו את המקום שבו
המחבלים הורידו לנו שלושה חיילים.
זבובים ריחפו שם, מעל כתם הדם הקרוש, על מושב שלד הג'יפ
הקרוע.
הג'יפ היה הפוך בתוך התעלה. בתקרית הזאת הפסדנו שלוש אפס.
רק לפני חודשיים בסיורים באותו שטח, לא היינו טורחים לקחת
אפילו נשקים אישיים.
חמש דקות לפני כן יצאנו משימת המ"גד, הוא הודיע לנו שהבקשה
שלנו לשחרור מוקדם בגלל לימודים נדחתה כי לא הוגשה בזמן.
השמועה על כל שהבקשה נדחתה הסתובבה בפלוגה כבר יומיים. אבל
עכשיו היא הפכה לעובדה. המג"ד גם אמר שאחד מאתנו בכל זאת יוכל
להשתחרר בזמן, על חשבונו, כי הגיע לפלוגה חייל חדש. ושעד מחר
אנחנו צריכים להגיד לו מי מאתנו משתחרר.
בן זונה אמר מאורי, הוא הרי יודע שלא יכולנו להגיש את הבקשה
בזמן, היינו תקועים בחור המסריח הזה עד לפני שבועיים.
המטבע ניתזת אל על בהרמת אגודל, נופלת לרצפה ומתגלגלת מתחת
לארון. אני מתכופף להסתכל, זה יס.
הפסדתי, אמרתי למאורי, תשמור לי מקום באזרחות.

תשעה חודשים אחר כך, מילואים ראשונים של הפלוגה, לשנינו יש צו
לשלושה שבועות עוד שבועיים. צו שמונה.
אני בסוף מבחני סמסטר קיץ, סוגר את הסימסטר שהפסדתי בהגרלה
ההיא. שנינו מתחילים עוד חודש שנת לימודים שניה.
מג"ד המילואים, אותו אחד מהסדיר, זכר אותי ואת מאורי, הוא לא
אהב שיטת הטלות מטבע, וויתר, אבל רק לי.
זה לא נורא להפסיד שבוע ראשון מהלימודים, אומר מאורי, תשמור לי
סיכומים מסודרים.

שבועיים אחר כך, אסון צור. כפר סמיר. שכונה.