ג'יין

את ג'יין חלמתי
ולא זכרתי את פניה
רק את גופה הנמוך והצר
חולצתה לבנה
שדיה קטנים ורכים
ותמונתה צרובה, כמו בהבזק
או מצמוץ הפוך של חלום:
ידה בצד גופה והיא וגופה מתרחקים ממני
גופה גופה
ג'יין
השם הזה קטן וצר ורך כמוך
אני לא זוכר את פנייך
אך יודע כמה הן יפות.

אצל טליה

ג'יין הקטנה עומדת בתוך חולצתה הלבנה
הרפויה
ופורסת גבינה בדלפק המטבח
הספה צהובה, אני רואה
ואומר לג'יין שהייתי שמח לו היתה מסתובבת כשפניה אלי ואוכל
לראות את
אינה שומעת
אולי מפני המוזיקה המצלצלת
אולי מאוזני השקט האטום
החלומי
ג'יין, אני ניגש אליה מאחור
מתכנן איך אניח ידיי על שכמותיה
תחת בד לבן ודק
ג'יין, הייתי רוצה לעשות איתך אהבה, או לפחות לשמוע את קולך
רגע, אני
אני מזהה את המטבח
הזה הוא המטבח
של טליה בכלל
מה את עושה כאן, ג'יין,
איך זינקת מחלום לחלום?
הרי טליה ואני ניסינו להכין כאן פעם מאכל שאינני זוכר,
לא היה חלב רגיל, רק חלב סויה כי
לא אוכלים אצל טליה מוצרי חלב
וג'יין
פורסת גבינה
ג'יין, אני אומר לה, אני בכלל לא כאן.

אני מכיר

אני מכיר את החולצה הזו, ג'יין,
היא שייכת לשירה
והרזון הזה של מורית
והשדיים של אור
והשיער יעל
והיד
והתנועה
וההתרחקות
ג'יין.

4  

את עזבת
את כל מה שלא היה
מגירות עץ רחבות וכהות
נותרו סגורות כשהפנית שדיים קטנים
משוחררי חזיה
אל הדלת.

אחרייך יישאר
כל מה שלא היה לקחת
אני אתעורר קפול-שינה
ובפקוח עיניי עוד תבהיקי על פנים עפעפיי
כמו כתם שמש.

ג'יין!

אלמלא לא באת, ג'יין
ועוררת אותי ממך,
המחברת היתה עוד שותקת.
מפליא איך ריק ממלא.

אני חוזר

אני חוזר:
קומתה נמוכה
מבנה גופה רזה
שדיה קטנים, רכים, בלי חזייה
שיערה שטני, חלק, רך, עד עצמות הבריח
נראתה לאחרונה עוזבת
לבשה חולצה לבנה, רפויה, בעלת צווארון פתוח
וכנראה מכנסי ג'ינס.
כל היודע דבר על מקום הימצאה מתבקש לחלום אותה עוד

כבר אין לי צורך בה.