|
התחרי איתי
עד קצה הגן
בדרך אקטוף לשפתיי
צחוק-חצאית ופעמוני קרסול
וכתפייה אחת
מוסחת
שאפשר לתלות על ענף מזדקר
תראי, יש פה אשכוליות ופרחים
שמשתקפים בשערך
ונוצות-שמש שמדגדגות את הקול
ועלים בכל מיני גוונים
וגוון אחד של עור
תני כפך
בכפי
ונפסע שקולים ורכים
כשמאחורינו קליפות ושקעים בערימות עלים
וכבר נשכח מי הגיע ראשון לקצה הגן
כשבשולי שפתינו ייבשו המיץ והצוף
נסגור אחרינו את השער בשקט
ונשאיר חריץ.
|
|
|
הי זה דווקא די
כיף!
צ'ארלס מנסון
בפעם הראשונה
שלו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.