מכתב לך/או הקדמה למערכון

את אדם שחשוב לי. זה לא הכל, את גם אדם שהתיימרתי להבין עד
הסוף. טעיתי לא?
אני אולי מכיר אותך אבל לא עד כדי כך. אבל מכל מה שאני יודע
וכל הפערים שאני מבין,
זה לא מה שרלוונטי לי. אני מקבל אותך כמו שאת, לא מחפש לשנות.
אם את רואה בדעתי דבר פוגע לפעמים זו לא המטרה. תשמעי ותחליטי.
לא תאהבי, אל תקבלי. ואל תראי פסילה של דעתך אם דעתי הפוכה או
שונה משלך. דעה היא כמו דם, קדושה רק בתוך התחום הסגור של כל
אחד מאיתנו, מחוץ לנו, אין לה משקל.
נו גם כן מערכון יוצא לי הא? אולי אני חמוד יותר מסטול מה את
אומרת? סחי בחנות היום כמעט שהתפרקתי על איזה ילד שניסה לגלח
משחק של חמישים שקל, וכמעט שברתי את הטלפון בגלל שיחה ממתינה.
מה זה? אה כן אני חוזר. דרדסרט ודרדסבא ישבו לסדר את העניינים
ועכשיו הם נכנסים לבאר בבעיטה ויהיה פה סדר סוף סוף. אגב סדר
אני אסדר את החדר מחר ואכניס את השטיח כי מגעיל אותי איך שהוא
נראה. בחזרה לדרדסרט,זאתה אני, אני מקווה שדרדכוסית חשה בטוב.
אין מצב שדרדסרט שוכח את המשפחה שלו מאחור.
אגב לעניין, אני רוצה שתדעי שמבחינתי תמיד יש לך אצלי מקום. לא
משנה מה, איך, כמה, או מתי, אני תמיד אראה בך חברה טובה.
כשחושבים על זה, אם אני אכניס שטיח לחדר רוב הסיכויים שהוא
ישתה יותר קפה ממני אבל חפיף, נראה לי שנגמלתי משפיכות
מוקדמות. מה גם כן מערכון יוצא הא? שמתי דיסק לצרוב אז אני
אפסיק לכתוב לכמה דקות אולי אני אעלה בחזרה למה שרציתי לכתוב
מההתחלה... אהההמ. הפסקה!!!
יאללה יאללה לקפיטריה לפני שהסרט ממשיך בא לי סיגריה וקרמבו!
חחחחחחחחחחחחח איזה סרט זה הא? אני כותב לך מהמותן, מהלב,
מהכליות, ממיצי המרה שלי.
מהעין השלישית שלי שכשהיא נפתחת אני רואה בדרכים שאני לא מבין
אבל אוהב כי זו העין שלי והמגן שלי והכח שלי. אני לא יודע איך
היא נראית, אבל כשהיא פתוחה, ראיתי כבר את העין השלישית של
אנשים אחרים. את שלך לא ראיתי. את יודעת למה? כי שלך סינוורה
אותי. זה היה כמו לעמוד מול זרקור עם פנס כיס.
כמו השועל שדחף ראש לתוך המאורה של האריה רק כדי לגלות מאוחר
מדי שהלביאה עדיין בבית.
במובן מסויים אהבתי את זה. אבל גם נבהלתי כהוגן. חולשה. אין לי
ממה לפחד. הלביאה הרבה יותר נחמדה ממה שחושבים לרוב, והיא
טורפת רק את מי שבא להרע לה, לא?
טורי איימוס אמרה פעם שבמקום שבו את הכי לבד, כשיש לך רק את
עצמך ואף אחד אחר לא, שם את מגלה כמה תקווה יש בך באמת, ושביחד
עם הדימיון, את מגלה כמה כח יש בך באמת. עד כמה שלבד לא טוב
לי, טוב לי. מוזר לא?
הפרסומות של הקאזה קופצות לי באמצע כל הזמן וזה מציק. שוב
פעם.
איפה הייתי? אה, הודו. אה לא. לבד. אמממ
מנ?
טוב אני כנראה קצת לא ממוקד הא?
מה עם המערכון יא מנייק?

אוקיי המורה נכנסת לכיתה...
שיט.
לא טוב

רבין ויוני נתניהו יושבים על ענן וסופרים אותנו כאן מתפגרים על
ביזבוז כל הערכים שהם גדלו עליהם, מעבירים באנג וצוחקים בעין
אחת ובוכים בשניה. צוחקים על הטמטום ובוכים על מה שהלך כאן
לאיבוד וכבר לא יחזור. אני לא מאשים אותם. אנחנו עם מטמטם חדור
עצלנות וסלידה עצמית וחסרי כיוון. אין לנו את הכח להודות
שטעינו אז אנחנו מאשימים מאה ועשרים איש בטעויות ששישה מיליון
איש עושים על בסיס יומי, שבועי ואחת לקדנציה. מה הם שונים
מאיתנו? הם נבחרו, ז"א אנחנו בחרנו, אז מי אשם? אנחנו או הם?
מי לוקח את האחריות? אף אחד. כי אנחנו אחראים אבל לכי תרביצי
תוכחה בשש מיליון איש. יותר מתים מהשש מיליון במרחפים
באטמוספירה, ועד היום רובם כבר בחזרה מתחתנו, עם הגשם והמחזור
הכל יכול שגורף בוץ אל בוץ עפר אל אפר ותולעת בחזרה אל
התולעת.

מה את אומרת שווה לא?

לא ממש מערכון, רובים ופוליטיקה לא מתערבבים. אגב פוליטיקה, את
יודעת מה מקבלים אם מערבבים פוליטיקה עם פרקטיקה?
זונה.

חזק הא?
אממ. אה. מערכון. נו
אני מנסה אבל אני דליל באיזור ההשראה. מתח נמוך באונות אם את
מבינה.
זה בטח יבוא אבל די לאט. כמו כל דבר אצלי. לפעמים זה בא בדקה
התשעים.
הלכתי עם לפיד הכוונות הטובות שלי עד ששרפתי לך את החשק.
כמו המפגר ההוא מהאולימפיאדה. תארי לעצמך שבמקום להדליק את
המשואה, הוא יהיה כל כך מסטול שהוא ידליק למלכת אנגליה את
הפיאה?
כביר לא?
הזקנה הבלה בתכשיטים בשווי של אי קריבי קטן, נפוחה מטקסיות,
מתרוצצת כמו תרנגולת בלי ראש, ראש בוער, פנינים ואבני חן עפים
לכל הכיוונים מהשרשראות והכתר והצמידים והעגילים, פיצפוצים
באוויר, פלאשים של מצלמות קורעים אוויר נקי של אחר צהריים קריר
ובהיר והמוזיקה של האולימפיאדה דופקת בקולי קולות ברקע.

כולי סרטים טובים, הגות וכאפה. אהבה ורוך וקושי וכח והבנה
וקבלה והתמודדות ורצון וחרטה.
הנה לחיי התמונות והמילים שהופכים את העולם הזה למקום ששיך לנו
באמת.
עוד כוס קפה לחגוג את חיינו. כי האהבה הכי גדולה בעולם היא
האהבה לחיים עצמם. אז עוד לחיים אחד לחיי החיים שקיבלנו את
הזכות לחיות. מה אנחנו נעשה בהם, זה כבר בעיה שלנו.
לחיי הזכות לחיות
לחיי הזכות לחשוב
לחיי הזכות לחלום
לחיי הזכות לנשום
לחיי הזכות לאהוב
ולחיי הזכות לעזוב

לחיי הזכות לרצות
לחיי הזכות לאושר
לחיי הזכות לכאוב
לחיי הזכות להכאיב
לחיי הזכות להתגעגע
לחיי הזכות לכתוב
לחיי הזכות למות

לחיי הזכות להתחרט
לחיי הזכות לחשוב
לחיי הזכות לבחור
לחיי הזכות ליפול
לחיי הזכות לקום
לחיי הזכות לאהוב
לחיי הזכות לחיות

לילה טוב בינתיים, דרדסרט הולך לישון. גם אני הולך לישון
באהבה גדולה וחיבוק משנינו