אנחנו רואים סרט ואני חצי צופה בסרט, חצי חושבת על דברים
אחרים.
הוא נוגע בי, מעביר את היד שלו ברכות על הגב שלי ואז על הבטן.
הוא ממשיך וזה כל כך נעים שאני כמעט מתמכרת.
הוא מכניס את היד שלו מאחורה, מלטף קצת, מכניס קצת יותר עמוק
והוא כבר לא נוגע בתחת. אני מרגישה נעים, וזרמים חשמליים
שוטפים אותי. אני כל כך רוצה שהוא ימשיך ואני מסמיקה בחושך, כי
יש שם עוד אנשים, אומנים לא רואים כלום מתחת לאותה שמיכה, אבל
עדיין שם באותו חדר.
אני מזיזה לו את היד.
הוא מפסיק לרגע וחוזר לגעת. הוא מנשק לי את הצוואר ומכניס לי
את האצבע שלו לפה. יש לה טעם כל כך מתוק ואני מנסה להבין ממה
זה, מין טעם כזה של מנטה.
מישהו שואל אותו שאלה ואני שומעת אותו מדבר פתאום בקול כל כך
סמיך, שונה מהקול הרגיל שלו, מלא בתאווה, ואני מבינה שזה רק
מחמם אותי יותר.
הוא ממשיך ללטף אותי ועולה קצת יותר למעלה, משחק לי קצת עם
השער, ומלטף לי את החזה, מעביר את היד חזרה לבטן ונכנס מתחת
לבגדים. שוב אני מרגישה את אותה הרגשת אי נעימות אבל היא מרגשת
אותי, שאני יודעת והם לא.
אני נכנעת ושוב תופסת את היד שלו ומזיזה אותה.
הוא תופס את היד שלי ולוקח אותה איתו. אני נוגעת בעור הרך וזה
מרגיש שונה. אני קולטת במה אני נוגעת שם ומזיזה את היד. אחרי
קצת התלבטויות מחזירה אותה. זה כל כך מצחיק לראות אותו מנסה
לשמור על חזות רגילה, כאילו הוא צופה בסרט.
אני מזיזה את היד ומוציאה לו לשון והוא מתבונן בי במבט קצת
מתוסכל, ומוציא לי לשון בחזרה.
רואים סרט.
פתאום הם יוצאים לרגע מהחדר ואנחנו מתנפלים אחד על השני,
מנשקים ונוגעים, כמה שרק אפשר עד שהם חוזרים, והוא שוב חוזר
לגעת בי שם. אני יודעת שהוא מרגיש כמה שאני רטובה ואני יודעת
שהוא רוצה להרגיש לא רק עם האצבעות.
ואני והוא מתנתקים שניה לפני שהם חוזרים.
יש לו טעם כזה של מנטה מתוק מתוק מהפה, בדיוק כמו מהידיים.
זהו, אני צריכה ללכת, וכל מה שאני רוצה זה שהם ילכו ולחזור
למיטה איתו, והפעם לעשות כל מה שאני רק רוצה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.