דנה תורג'מן / זיכרון אנושי |
הם עם הזמן שוכחים.
שוכחים עבר,
שוכחים הווה.
מתמקדים בעתיד.
עתיד בלי עבר,
עתיד לא מוגדר
רוצים לשכוח את מה שהיה
רוצים להפטר מאותה בעיה.
לכן, הם ממשיכים את חייהם
ככה בלי סיבה.
ואני?!
אני לא רוצה לשכוח
אני לא רוצה להמשיך
אני רוצה אותך ארז,
כאן איתי, עכשיו ולתמיד!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|