"...את דאטפת אטפוך וסוף מטיפייך יטויפון" (מסכת אבות, פרק ב)

זוכר אני בוקר אחר בשעה שהתעוררתי באיחור בדרכי לעבודה שפכתי
מבלי דעת את כוס המטבעות המונחת כדרך קבע לצד מיטתי, היתה זו
כוס רגילה עשויה זכוכית מלאה עד כדי מחציתה מטבעות שונים, עודף
בשפה המקובלת, מיהרתי להכניסם בחזרה לכוס הרי ידוע לכל כי מי
שלא מרים אגורה ואני הייתי שווה אף יותר.
יצאתי לרחוב , רחוב באר- שבעי חם ומהביל בו חום יולי אוגוסט
קם ודופק על הדלתות, נדחקתי לאוטובוס בין זקנות עמוסות סלים
אשר עשו דרכם אל השוק העירוני וצעירם חסרי מעש אשר נסעו לעבר
הקניון המרכז התרבותי של המאה העשרים ואחת, הושטתי לנהג מטבע
של עשרה שקלים שנמצא בכיסי, זה לא טרח להרים את ראשו ושאל
"עשרים אגורות?" פישפשתי בכיסי וכל אשר דליתי זה היה כרטיס
נסיעה ישן ומטבע בן עשר אגורות , הבטתי בנהג בשעה שזה ספר את
העודף שישה מטבעות של שקל אחד ועוד שמונה מטבעות של עשר
אגורות, הסתכלתי בתימהון על כמות העודף אשר נוספה לכיסי
והתחלתי צולע מכובד המשקל בחיפושי אחר מקום ישיבה בין העגלות
הזקנות והסלים אשר נסעו יחדיו אל השוק.

לעת ערב החום התפוגג רוח מדברית החלה לנשב סוחפת איתה ערב רב
של אנשים היוצאים לשוח במרפסות בתיהם בליל של שפות המרכיבות את
הפסיפס האנושי הנקרא עם ישראל והשקיעה אחר כך יוצאים לבלות,
עצרתי בדרכי לתחנת האוטובוס ב"בורקס דני" לקנות דבר מה לאכול,
בורקס תפוחי אדמה מכוסה בסומסום וביצה רק שבעה שקלים הושטתי את
ידי אל הממון הרב אשר נצבר בכסי ספירה ארוכה הציגה לי מלגלגת
כי חסר לי מטבע אחד של עשר אגורות, הושטתי למוכר שטר ירקרק של
עשרים שקלים דמותו של משה הקורא ליהודים להילחם על חייהם כבן
דמותו המקראי הביטה בי ברחמים בשעה שהמוכר עסוק היה בחתיכת
הבורקס והביצה.
בורקס מאכל בולגרי הרי אף יש בורקס טורקי וידוע כי האימפריה
הטורקית שלטה בבולגריה ואף בישראל, "גשטלט" צעקתי "סכום השלם
גדול מחלקיו והונגרים יודעים כי כל הסוד הוא בזוג שהם לבד"
המוכר מביט בי לא יודע אם לפניו עומד גאון או משוגע אך לא
הנחתי לו לעצור אותי והמשכתי בדברי "בורחס הרי היה ארגנטינאי
ושפתו ספרדית האם ידע בורקס מהו? האם אלו אשר הביאו לידיעתו
עלילות אלף לילה ולילה הביאו לידיעתו גם מהו גמל?"
"זוכר אני מסיבה אחת" התחיל לספר המוכר מסתבר כי דני איננו
שמו, דני כבר מזמן בברזיל נסע להסתדר כך אמר לי המוכר "זוכר
אני מסיבה אחת בשנת 1998 בה לתקליטן היה שם של בחורה, היתה זו
שנה לפני שחסרי האמונה אמרו שהתקליטן הוא, הוא אלוהי המסיבה."
"כי יודע אלוהים דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד" קראתי את הכתובת
שמאחוריו אז מה זה משנה אלוהים גבר או אישה.
לאחר המסיבה" הוא המשיך בסיפורו "עצרנו לאכול בורקס אני זוכר
חוגג אחד חופר בסכין בין שיניו מנסה לעקור את הסומסומים
המשגעים אותו, בתיאבון" אמר והגיש לי את הבורקס.

בדרך באוטובוס חזרה ספרתי לנהג שלושה שקלים ועשרים אגורות,
מפנה מקום לגברת עם סלים שמיהרה להתישב בכבדות לאחר יום  של
קניות , בעוד לשוני נעה בין שיני מנסה לחלץ פרורי סומסום
המשכתי לחשוב על סיפורו של המוכר אודות אותו מטורף המנסה לעקור
את שיניו.
פורם את השרוכים בחדר בביתי ראיתי בפינת החדר את הסומסום שלי
מונח שם, מנצנץ, מטבע של עשר אגורות.