דנה תורג'מן / החיים יעברו |
והם באמת עוברים.
אך הכאב העצום
תקוע עמוק עמוק בפנים.
איך אפשר לשכוח?
איך אפשר שלא לזכור?
פנים כל כך יפות,
חיוך כל כך חם ואוהב.
ארז, הלכת מאיתנו
כל כך מהר
ולנו זה מאוד כואב!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|