|
כָּל אֶחָד כָּאן נוֹש-ֵא מִטְעַן
גֶּנִים שֶׁהֶעֱנִיקוּ הוֹרָיו
צֶבֶר זָעִיר מְכֻנָּס בְּגַרְעִין תָּא.
עוֹד בַּתַּרְמִיל - מָסֹרֶת הוֹרָיו
הַסְּבִיבָה בָּהּ חֻנַּךְ וְרֵעָיו
כָּל עֵדָה כָּאן סֻמְּנָה
בְּשֵׁם אֶרֶץ מוֹצָא
כְּמוֹ צַלֶּקֶת קַיִן
מִתְאַחֶדֶת בְּעִתּוֹת ש-ִמְחָה וְצַעַר
הַמָּרוֹקָאִים חוֹגְגִים אֶת הַמִּימוּנָה
הַפְּרָסִים אֶת הָרוֹזֶה-בָּאק
הַכוּרְדִּים אֶת הַסָּהָרָנָה
הַתֵּימָנִים, הַיְּוָנִים
וּבְנֵי בַּגְדָּד...
בְּכָל עֵת ש-ִמְחָה וְחִינָה
הֵם לוֹבְשִׁים מַחְלָצוֹת
שְׁזוּרוֹת מִרְקַם כֶּסֶף וְזָהָב
וְרוֹקְדִים בְּטֶכֶּס עַתִּיק
יוֹמִין אֶת הֶמְשֵׁכִיּוּתָם
רַק הַפּוֹלָנִים הַטִּפְּשִׁים
פַּרְצוּפֵי צֶנַע כְּבֵדִים
אֵבֶר ש-ִמְחָה מְדֻלְדָּל
שֶׁמְּש-וֹש- טְחוֹרֵיהֶם
מָרוּחַ עַל קְצֵה אַפָּם
אֵין לָהֶם מָה לִתְרֹם לַחֲגִיגָה
(מִלְּבַד אוּלַי אֵפֶר וְדָם)
אָז הֵם הִמְצִיאוּ אֶת כּוּר הַהִתּוּךְ
כְּמִין סִיר שֶׁל חַמִּין
שֶׁזּוֹרְקִים בּוֹ כָּל
וְהוּא מְבַעְבֵּעַ קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת
29/1/04
|
|
|
מי בא איתי
מכות?
הא?!
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.