את צודקת,
לא הייתי אמור להיות שם לצידך
איני מושך מנקודת מבטך
אני סתם בחור נחמד
אני גבר ממין ההולך ונכחד
את צודקת,
לא אמור להיות שם איתך
לא אמור להחזיק בידך ולו לרגע קט
כשאת מתבוננת בשמיים
אינך רואה אותי מחזיק לך ת'ידיים
כשאת מביטה בכוכבים
איני מנצנץ לך במרחבים
איני יכול להיות שם בשבילך
איני יכול לומר מילים בגנותך
איני יכול להצדיק מעשה ממעשייך
כי את ליבי לקחת איתך
ואני...
אני כבר לא מאחורייך
כחול המפוזר מעל הים
רואה את ליבי מתפורר לו אי שם
מנסה הוא לזעוק אך ללא רחמים
ללא רגע קט שבו עוצרים להפנים
לעיתים דברים מתפוצצים בפנייך
לעיתים הם נבנים בעקבותייך
רוצה אתה לומר מילה או שתיים
רוצה אתה לזעוק חזק אל השמיים
ושוב את צודקת...
המכתב הזה נכתב עלייך
היה אמור להיות רק לעינייך
אך לא כך הדבר
ואין מי שיעיד
על מעשה כה מחריד
על מי שהיה שם בשביל
שהיה לכל האורך והוביל
על מי שקיבל סטירה כה מצלצלת
ויושב ברגע זה וכותב
ואופס זולגת לה דמעה
ואתה אוסף אותה
ובאה עוד אחת בעיקבותיה
ואוסף אותן לדלי
שאת רגשותייך קובר
ואין מי שיראה כמה רע לך
ומה אתה עובר
מכתב זה חתום
ועימו ליבי שכרגע סתום
ואיך נשכח ת'בלתי נשכח
את עדיין צודקת
והצדק תמיד איתך
את צודקת...
והמכתב עודנו לא נשלח
עודנו יושב במחשבי
ממתין למי שיבוא מולי
את צודקת.