הם רק יודעים שהם נכנסו לעולם חדש. עולם של אהבה. עולם שממנו
אין דרך חזרה. מפה רק הכאב. מפה זה רק השקט שלפני הסערה. מפה
הם לא יוכלו לצאת.

אני מסתכלת עליהם וכל כל שמחה שוויתרתי על זה. שוויתרתי על
העולם הזה שמלא כאב.

הם נראים כל כך מאושרים יחד. אבל אני יודעת, הו, כמה שאני
יודעת. יודעת שזה לא יימשך לעד.
היא עוד מעט תפסיק להרגיש משהו כלפיו, והוא יתחיל להסתכל על
אחרות.

חבל, כל כך חבל שאי אפשר להזהיר אותם. כמו שאומרים - אי אפשר
לדעת עד שזה לא קורה לך.

אבל אין מה לעשות והם כבר נכנסו לשם. אבל אלוהים, אלוהים, תן
להם את האושר שלא נתת לי, תן להם את הכוח והמגן לא להיפגע. תן
להם את האהבה האמיתית - זאת שיש רק באגדות. תן להם לחיות.