נניח אני במדבר. מלפנים, לכל האורך - מדבר, מאחור- מדבר
ולרוחב- מדבר. אני עושה צעד, לא משנה לאיזה כיוון - אני עדיין
במדבר.
המדבר לא מעריך את הצעד שאני עושה לקראתו כהוא זה, אך לבורא
עולם יש כריזמה הגורמת לי לאושר גדול על שאני כל כך קטן, שקולי
חלש, ושאיני משפיע על הדברים. אין לי ברירה אלא לסמוך על שלמות
היצירה.

נניח אני במשרד הפנים, התחבורה או ביטוח לאומי.
מלפנים - בירוקרטיה, מאחור - בירוקרטיה ולרוחב. אני עושה צעד
לקראתם, עדיין בירוקרטיה.
משרד הפנים לא מעריך את הצעד שאני עושה לקראתו כהוא זה, אך
מיהו שר הפנים/החינוך/הביטחון?יציר כפיו של הקדוש, קדוש-קדוש
כמוני בדיוק.
אינני סומך על שלמות היצירה, אך אני קטן, קולי חלש, ואני מותיר
את הברירה שלי לאחרים.