אני פוקחת את העיניים לאמת-
הכל קורה שוב,
כמו סרט שהתחיל מהתחלה,
רק שהפעם,
יש ברקע עוד דמות אפורה,
קצת עצובה,
קצת מסוכנת
לי.
חברה שלי,
את הדבר הכי יפה שקיים
והלב שלך
כה רך וחם
וצעיר.
את צעירה כמותו,
ומוחך עוד לא מוכן
לזוהמה שלי.
ואם נמשיך במסילה,
אהפוך גם אותך
לאהובתי
ובסופו של עניין
תהיי
אולי כמותה
אולי כמותי.

ואני רוצה
להט
ולא חום רך וחודר.
אני זקוקה
ללהט-
הדקירות העזות בבשר החושק
של שני גופים חזקים,
מתגוששים,
רטובים,
בוגרים.
צריכה אותה,
אוהבת- לא אוהבת נעלמת,
שתלקה בי נפשית
ותנחם את גופי
בלהט.

אני זקוקה
למישהי זקנה
כמוני.


12/6/01