לחישת שלהבות - וצלמוות נקרב
אל תום ניצני מאפליה
לא נותרו עוד פרחי לוטוס לשווא
לטעת פולחן אשליה.
עת ברות שכחה וריק מחודש
פולחו באבחת מגיפה
ורותכו מאורות והעצב נכתש
להבזיק בזבחי הטריפה.
עת טפרים ננעצו כשלוות הלכים
בקץ תקווה מבורכת
שחור ערפילים ועכרות הדרכים
תרצץ להבה כשלכת.
וייחלתי לתום מהילת השריפה
וביקשתי לחוש - ונשלם
ברוגע סליחה מאכלת שיספה
שמך בתפוח אדם.
מסדר מלאכים התייצב על הכף
לשרת מרכבות החשמל
מוליך החיים בחוזק נכפף
ובחוזק נרפה וחדל.
ואני מעולם לא ראיתי כרובים
אשר נדרשו בין קרביך
והבטחת לחדול לגשש בעבים
כאשר הארצתי שמייך.
אך לא ייקרש מדמע וכפור
צלופן קליפתו של הגוף -
גם סמי ישועה לא הואילו לשמור
מתת הזית הטירוף. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.