|
שאלתיהו בשאט
-מדוע אנו כאן?
והוא ענה ברעד
-תביני עם הזמן.
נשק לי ברכות
על לחיי הפצועה,
אסף בחיננות
את נשמתע תועה.
אמר לי - יפתי,
הכל יהיה בסדר
אמר - יקירתי,
רק אם נלך בסתר.
אינן הרפתקאות
כמו שהיו מכבר,
עיניי ממררות
בבכי מיותר.
שאלתיהו בשאט
-מדוע אנו כאן?
והוא ענה ברעד
-עכשיו הכל מוכן.
כוהן לבן גלימה
חתם את ברכתו.
עתה והוא הגבר,
תמיד אלך איתו.
אחר עלות השחר
קמצוץ של אור חלש
כך יד ביד הלכנו
אל מול עתיד חדש. |
|
|
צבוטאותי
ומוטאוטי ירדו
לסיניי,
פגשו שם את
אחמדתי ואת
קוסיתית
השרמוטה
צבוטאותי היה
ממורמר, כי מאז
שקוטאותי טבע,
הוא נאלץ לסתובב
במקומות מסריחים
ולא פחות זה
האנשים החארות,
איפה היה
המציל?!
איפה!!!
בן אדם נכנס
למים וזהו,
כלום,
ומי נשאר לספוג
את המציאות
מי?
ד"ר מישה רוזנר,
מחבר
האוטוביוגרפיה
הרשמית של
צבוטאותי שטרן -
אין לי
חברים!!!
עכשיו בשבוע
הספר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.