לחברתי הכי הכי,
רציתי לכתוב לך מפני שהאמת כואבת מכדי לומר אותה בקול רם. זה
סוד כואב שלוחשים בתוך הנפש... והסוד הזה, האמת הזו היא
שאנחנו, אני ואת, כבר לא חברות. היינו חברות כל כך טובות אחת
של השנייה, החברות בינינו הייתה ממש קסומה, אבל היא התרופפה לה
אט אט. תביני, שהפרידה ממך היא דבר מאד קשה. כבר התרגלתי שאת
כל הזמן לידי. אבל עכשיו מצאת לך חברים אחרים, טובים יותר,
שווים יותר ומעניינים יותר ואני כבר לא החברה הכי טובה שלך. אם
אני לא חברתך הטובה ביותר, אני כנראה לא חברתך בכלל. אני לא
מסוגלת להיות סתם ידידה שלך, אחרי כל מה שעברנו יחד. יהיה יותר
טוב לשתינו אם כל אחת תפנה לדרכה ואל תדאגי לי, אני לא אהיה
בודדה. שכן גם אני מצאתי כמה ידידים טובים מאד ואני חושבת שאני
ואת הסתדרנו טוב מאד גם אחת בלי השנייה. היית חברתי הטובה
מכולן ואני אוהבת אותך מאד מאד ותמיד אנצור אותך בלבי, כאחד
מהזכרונות הכי יפים שיש לי בלב.
שלך, חברתך הטובה באהבה. |
