ח. אורורה / שפת עוללים |
שפת עוללים רכה,
למדני,
כי טרם השכלתי הבן,
שפה כה זכה
וברה.
הן זה עתה ילדתיך
ובאת עדיי מרחם,
ענוג,
מקופל בזרועותיי,
זעיר, שמוט לי על שכם,
אז תן לי רגע
ואלמד
להבין פשר בכייך,
קצב נשימותיך,
רעדך,
אט, אט,
אכירך,
אתקפל גם אני
אל חייך,
ואהיה לך לאם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|