|
על פסגות תבל יושב
איזה נוי כל יפה כל מיוחד
נוגע בו ומרגיש בטוח ומאושר
אך אחרי רגע מועט נעלם לו אותו יופי
ונשארים להם רק הזיכרונות הגעגועים הבלתי פוסקים
על פסגות תבל יושב מבולבל כואב ואומר משפט אחד
למה זה היה חייב להיגמר!
שיר שאל כל אחד ידבר אחרת |
|
|
בועז רימר זה שם
נחמד, אבל למה
שלא תקראו לו
גנום?
חרגול מחלטר
ביעוץ, ומפוטר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.