תודה לך, חברה הכי טובה שלי,
שהראית לי שלבי לא זקן מידי.
תודה לך, חברה אפלטונית שלי,
שהוכחת לי שגופי עוד מסוגל לחשוק.
תודה לך,
שהשארת את ריחך על הכרית,
ושזכרון מגעך עוד מרחף על שפתיי.
שטעם עורך עוד חי בלשוני,
שמילות אהבתך מהדהדות האוזניי שוב.
תודה לך,
על ההכחשה הנפלאה
שהצבת עבורי,
כמסך של קרח
ששתינו יודעות
שיפשיר בבוא האביב.
אז דעי לך, אהובה חדשה,
שיש לך אותי.
ואף אם תנסי להסב מבטך,
תמיד תוכלי לחוש
בדמעתי על לחייך,
או לשמוע
את קולי לוחש:
"אני שלך,
אהובה."
ואני?!
-שלך.
6/6/01 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.