מירים ים / האיש שממול |
האיש שממול פגוע.
כמו כלב נגוע
הוא אינו רגוע.
"להציל את החיים" הוא זועק.
הכאב לתוכו אותו יונק.
משד-אמו עודנו יונק
אינו מרפה.
החלב אותו חונק -
ממנו כבר אינו מוצא מרפא.
עתה הוא את ידיו את ידיו מרפה.
זה שממול מביט באיש בזלזול :
"היי, אתה נעול.
מנחת זרועך לא כדי לדעת
בך אסור לגעת".
האיש שממול כל-כך עני.
האיש שממול כל-כך כנוע.
האיש שממול בכוחות עצמו אינו יכול לנוע.
האיש שממול הוא אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|