חיוך קטן שנעלם
והכל שב לקדמותו.
האושר הרגעי
פתאום עזב אותי.
כל כך קיוויתי שהכל נגמר,
כל כך קיוויתי שארצה להיות פה גם מחר.
אלוהים גדול, אומרים שיכול הכל
ולא אכפת לו, הוא נותן לי לסבול.
כמו מעין תחביב מוזר-
הוא נותן לי לראות איך זה מתחיל
ומיד איך זה נגמר.
והרי רק לפני זמן קצר
הפרצוף היה מאשר.
ואיך בדקות הכל התמוטט
וכל היופי מת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.