הכוכבים נמצאים שם למעלה
נוצצים בגאווה, עומדים שם ללא בושה
נראים כאילו תמיד היו שם
בינהם נמצאים שבילים לא סלולים
שבילים שרגל אדם לא נגעה בהם
מלבד זוג רגליים אחד.
רגליים קטנות, יחפות, עדינות, טהורות
אותה בעלת רגליים הולכת היא שם כול יום
מרפרפת בדילוגים של ילדה תמימה
מדליקה את הכוכבים שכבים בתפילה חרישית
בתקווה שלרגע לא עוזבת את ליבה.
היא נמצאת שם תמיד,
בלילות האפלים ביותר,
בלילות המאורים יחסית
בלילות שהחושך כה כבד
שהוא מורגש ממש באוויר
היא נמצאת שם,
עוברת בשבילים של ליבי
מדליקה לי את הכוכבים שנכבים
מדליקה בי את התקווה
את התמימות, את ההרגשה שעוד יהיה טוב
היא הילדה שתמיד איתי, הילדה שבי |
