נטע מרום / לפעמים |
אבל אני זוכרת תמיד.
אתה רק מנגן תווים
לפעמים
ואני, כבר שרה.
חיוך, שלווה, נוסטלגיה
הולכים ודועכים
חומקים ובורחים
כבר לא פורחים
אתה- מחוסר ברירה, מפשרה,
אני- מתמיד
והגיע הזמן...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|