|
אתה נזכר בי לעיתים,
אבל אני זוכרת תמיד.
אתה רק מנגן תווים
לפעמים
ואני, כבר שרה.
חיוך, שלווה, נוסטלגיה
הולכים ודועכים
חומקים ובורחים
כבר לא פורחים
אתה- מחוסר ברירה, מפשרה,
אני- מתמיד
והגיע הזמן... |
|
|
"כן, ככה. כן,
כן, זה טוב...
כן, ככה יותר
טוב. יותר
למעלה... לא,
לא, בעצם למטה.
עוד למטה...
עוד... עוד...
כן! בדיוק שם!
קצת ימינה...
זהו!!!"
"יא-אללה, כמה
בלאגן את עושה
בשביל לתלות
איזו תמונה
מסכנה!"
(מתוך ספר
הדיאלוגים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.