גמורים שמתכלים עם כל יום שעובר. שמישהו ישיג לי חוש אחריות.. או אכפתיות.. או
משו.
תודות לחורחה, הלא הוא עידו יחימוביץ האחד והיחיד על שעזר לי עם הדודג' טול.
ולשמוליק, שרצה יותר הצללות.
איור לשיר הומוריסטי שפורסם בעיתון המד"ב/פנטסיה "המימד העשירי"
אני חושבת שאני שונאת עצים...
]:
---
הערה מעודכנת: אין. זיינתי ת'שכל פה יותר מדי גם ככה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|