זה הלילה הראשון שבו מיטתי,
אינה ריקה כשהיתה.
אני נרדם לאט,
תחת ליטופייך,
והשינה לוקחת אותי אל חלומות חדשים.
זה הלילה הראשון שאני נרדם חבוק,
ולא עם כרית.

אמי נתנה לי מחייה עשרים ושתיים שנה,
עד כה.
אלה נראות חסרות חשיבות,
כשבשבוע נתת לי,
את שלא נתנו כל האימהות לילדיהן,
מאז שנולד התינוק הראשון.

זה הלילה הראשון שבו אני חש
בפעימת לבי.
הוא לא פעם כך מעולם.
אולי לבי השתנה
כששכבת לצדי, עירומה וחשופה,
ואמרת לי...
"אני אוהבת אותך".

זה הלילה הראשון שבסופו ארצה להתעורר.
ובסופו אחייך,
ובסופו, ארצה לצלוח את היום, עד הלילה הבא.
הלילה השני,
איתך.