רציתי שתדעו
שפתאום החיים נדמים לי כמרגשים נורא, כמלאי שמחה ואושר. ורציתי שתדעו, שאני לא
מצליחה להרדם מרוב שכל כולי שקועה בריגוש הזה שתקף אותי, בתוספת דפיקות לב
מואצות, בתוספת להרגשה לא ברורה להשאר ערה כי אני מפספסת משהו. באמצע הלילה.
פתאום. רוצה לקום מהמיטה (ואפילו לא טרחתי לכבות את האור הקטן שלידה כי אין
סיכוי שאני נרדמת) ולצאת לרקוד, לא לרקוד- לצעוק הכל החוצה, לשיר בגשם שרק
להקשיב לו מקפיא אותי. ובכל זאת חם לי, אולי כי סגרתי את המפזר חום לפני דקה.
אני לא רוצה שההרגשה תעלם אז אני מנציחה אותה. מקפיאה את הרגע. אני לא יודעת
אם אתם מבינים, אבל רק רציתי שמישהו ידע.