בארץ מסויימת, לא רחוק מכאן, חי לו מלך אחד.
למלך היו המון בנות, היה לו מגוון רחב של בנות עקב הריבוי
בנשותיו.
היו בלונדיניות, אדמוניות שיער, שחרחורות, חלקן היו שמנות חלקן
היו רזות, היו גהובות ונמוכות, מגושמות ועדינות, לחלקן היו
עיניים חומות ואילו לחלקן ירוקות או כחולות, בקיצור היה הכול
מהכול!
כל שתרצה נמצא בתפריט. (;
ביתו של המלך - בת הזקונים, הייתה מיוחדת. היא הקרינה מתוכה
משהו מיוחד. משהו שלא היה אותו לאף אחת משאר בנותיו. כאילו היא
מוקפת בהילה, וכל מי שהיה בסביבתה היה נמשך לכיוונה, הן גברים
והן נשים.
ליד הארמון, היה קנטרי קלאב מפואר, חמישה כוכבים כמובן, המלך
רצה לבנותיו את הטוב ביותר. היה בו בריכה, מגרשי טניס, חד"כ,
פינת מסאז'ים, פינת יוגה, ובקיצור כל מה שצריך להיות בקנטרי
קלאב בכל 5 כוכבים.
יום אחד, כאשר היה חם מאוד בחוץ, יצאה הנסיכה הקטנה אל הקנטרי
קלאב להשתזף על שפת הבריכה. בזמן שהשתזפה לה להנאתה על שפת
הבריכה דיברה במקביל בפלאפון (i3510 נוקיה - המכשיר החדיש) עם
חברתה הטובה. פתאום ללא שום התרעה, עבר בשמיים מטוס במהירות
עצומה, והעיף לה את הפלאפון לבריכה.
פרצה הנסיכה בבכי מר, והצטערה על הפלאפון החדש שלה שכעת נהרס.

"אל תבכי, נסיכתי היקרה", שמעה לפתע קול מוזר, "הדמעות שלך
יהרסו לך את האיפור ששמת הבוקר". הנסיכה הביטה לעבר הקול
המעוות, וראתה כי זהו - בוריס, משרת בקנטרי קלאב בתור נער
הבריכה.
"אה, זה אתה בוריס, עובד מזופת", אמרה הנסיכה, "אני מיבבת כי
הפלאפון שלי נפל לבריכה".
"אל דאגה, נערתי החביבה, אני עבדתי בעבר ב"אורנג'" ואתקן לך
אותו בלי שום בעיה, אך מה תתני לי בתמורה?"
הנסיכה חשבה לעצמה  - "רוסים, תמיד רוצים משהו בתמורה!"
הנסיכה לא היססה בכלל, וישר אמרה: "כל מה שתרצה אני אתן לך,
כסף? בגדים? נעליים? אפילו אקנה לך חליפת 'נער בריכה' חדשה!"
"לא לא, שום דבר שכזה", ענה בוריס, "כל אלו לא שווים לי כלל
וכלל, ברצוני להיות החבר שלך, שתאהבי אותי! לשבת לאכול איתך
לשולחן, לאכול מצלחתך, לישון במיטתך. אם תבטיחי לי זאת, מיד
אתקן לך את הפלאפון."
"ברור!" קראה הנסיכה, "הכול! כל מה שתרצה! העיקר שתציל לי את
הפלאפון שלי! רק אתמול החלפתי פנאל ומחזיק שרשרת".
הנסיכה חשבה שהמשרת סתם מדבר שטויות, כי מה לנסיכה ולמשרת עלוב
כמוהו?
אומנם, המשרת אכן האמין להבטחתה המלכותית, ומיד צלל לבריכה
הוציא את הפלאפון, תיקן אותו בזריזות רבה והחזיר את הפלאפון
לנסיכה כמו חדש!
הנסיכה לקחה מיד את הפלאפון ושבה בריצה אל הארמון.
"רגע נסיכתי, אני לא יכול לרוץ כ"כ מהר, יש לי יבלת בבוהן
וקשה לי ללכת"
אך הנסיכה לא הקשיבה לו נכנסה לאזורה בארמון ושכחה מנער
הבריכה. לבוריס לא הייתה שום ברירה, אלא להישאר בקנטרי קלאב.
למחרת, כאשר בילתה הנסיכה עם אביה את שעת התה, ושתתה מהספל
המיוחד שלה, בעל אותיות שמה רשומות בזהב, נשמע קול מוזר מכוון
דלת המטבח. נשמע רעש של סירים וסכו"ם שנופל בדרך כאילו מישהו
מפיל אותם במכוון. לאחר מכן נשמעה דפיקה על הדלת ומישהו קרא
"נסיכה יקרה, פיתחי לי". הנסיכה הלכה לבדוק מי זה, וכאשר גילתה
כי זהו נער הבריכה, טרקה את הדלת וחזרה מבוהלת לשבת ליד
השולחן.
כאשר המלך ראה את בתו המבוהלת, שאל: " מה קרה בתי? את נראית
כאילו הטבח הטריד אותך או משהו".
"לא הטבח אבא, אלא נער הבריכה המעצבן מהקנטרי", ענתה הנסיכה.

"מה לך ולנער הבריכה? התפלא המלך.
"אני אסביר לך", אמרה הנסיכה, "אתמול כשהלכתי להשתזף אז עף לי
הפלאפון למים והוא נהרס לי. אני בכיתי ונער המים אמר שיתקן לי
אותו אם אבטיח לו לגור איתי בארמון, הייתי בטוחה שנערי מים
אוהבים להיות רק בסביבת מים, אז הבטחתי לו וכעת הוא פה!"

נשמעה בשנית דפיקה על הדלת וקול קורא:
"נסיכתי החביבה, פתחי את הדלת, הבטחת להיות לי חברה
לך הפלאפון ולי אהבה,
לך הפאלפון עובד וחי, ולי הלב עובד ופועם!"
"בתי", ענה המלך, "הבטחות חייבים לקיים. מיד הכניסהו הביתה".
פתחה הנסיכה את הדלת ובוריס בעקבותיה, אך כאשר התיישבה הנסיכה,
קרא המשרת: "בואי שבי לידי בספה". תחילה הנסיכה לא רצתה לשמוע
והעדיפה להתעלם, אך הנסיך הכריח אותה. הנסיכה בחוסר רצון
התישבה לידו. נער המים הביא מין המטבח קערת בעלת תותים ושמנת
ואמר: "כעת בואי נאכל שנינו מן הצלחת". הנסיכה עשתה פרצוף,
מכוון שלא מצאה חן בעיניה הרעיון שהיא תאכל מאותה הצלחת של נער
המים.
אבל הבטחה זו הבטחה.
הצפרדע אכלה את חצי הכמות מן התותים שבצלחת ולאחר מכן אמרה:
"תודה, נהנתי מאוד. כעת אני עייף. קחי אותי לחדרך, נשכב לנוח
ביחד".
הנסיכה החלה לבכות. עצם המחשבה שנער המים ישן איתה במיטה הייתה
ממש מגעילה.
המלך לא התרשם מן הדמעות. "מי שעזר לך בעת צרה צריך להיות
מקובל עלייך, בתי". הנסיכה קלטה כי אין לה שום ברירה אחרת.
הולכת עם בוריס לחדר השינה שלה כאשר היא מרוחקת ממנו כמה
שאפשר.  הנסיכה נתנה לו שמיכה נפרדת ונתנה לו לישון בקצה
המיטה.
בלילה,כשישנה הנסיכה, קם בוריס ואמר: "אני נורא עייף ואני
מצליח לישון בפינה כה קטנה, אנא פני לי מקום שאוכל לישון לצידך
במיטתך, או שאגיד אותך אל המלך".
הנסיכה התעצבנה, זה כבר עבר כל גבול. לקחה את מחבט הבייסבול
שלה ובעטה בו באזור המפשעה בעיטה כמו שלעולם לא הביאה לכדור,
עד שהעיפה את נער המים לקיר. וצעקה: "נמאס כבר, רוסי מזורגג!"
אבל בשנייה שנפגע מהקיר, הפך בוריס להעתק המדויק של חברתה
לשעבר (היא הייתה דו-מינית). או אם ניתן לומר, לחברתה שלעבר,
שנעלמה לפני כשנה לא התרעה. היא הפכה באמת לחברתה הטובה של
הנסיכה ולבסוף גם התחתנו השתיים.
אך לפני החתונה סיפרה חברתה של הנסיכה איך הפכה להיות נער מים
רוסי.
היא סיפרה כי מלצר אחד - מכשף, במסעדה בת"א כישף אותה כאשר
שכחה לתת לו 'טיפ' בסיום הארוחה, והפך אותה לנער בריכה עד
שתבוא נערת מלך ותשחרר אותו, ולא שום דבר אחר. ובכך הסבירה את
העילמותה לפני כשנה ללא התרעה, בדיוק באותו יום שבו קיבלו את
נער הבריכה החדש - בוריס.

והן חיות בעושר ואושר עד עצם היום הזה. (: