דוד יופה / גשם ירד |
הלבנים נרטבו
חלקם במרפסות תלויים
חלקם מבית הכנסת חוזרים.
נטהרה האווירה הדחוסה, המעשנת.
באוויר החופש ועסיסי גשם.
נרטבתי עד לאחרון הפרקים.
לבשתי צבעונים...
מקסימום במכונה שעה וחצי וכבר יוצא נקי...
גשם המשיך ודפק כגבאי
בחלונות, בדלתות, ובתריסים המוגפים
אף אחד לא פתח לו.
פתאום, לרגע אחד הזאטוטים
רצה להרגיש את הגשם החם, ונכווה.
ואני ממך חזרה אל הגשם
בוהה בטיפות הלבנות המקציפות-מבהרות
וחזרה מתלבש
חזרה מתפשט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|