|
בסמטאות הלב של ילדותי
מתחבאים צללי האתמול
משוועים להכרה בקיום
רק לצאת, לזעוק לכעוס
ולחמול.
מנסה לאוורר
ניגון ישן
אך השער
מוגף באפר
עולה בעשן
בסמטאות האיוולת של ילדותי
הולכת לאיבוד כתמיד
רודפת נרדפת דמותי
ודלת שוב נטרפת נטרקת
בגיא בית אמי
|
|
|
<לחמניה צלויה>
הלכתי לסדנה
לכתיבת סלוגנים
ועכשיו אני
יודעת את הסוד
לכתיבת סלוגן
מנצח, אבל
יודעים מה?
זה סוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.