מכתב:
אמצעי  להעברת המסר,
חתיכת דף מלבני, ממוען ונמען, תוכן.
כך הוא נכתב:

כשראית אותי שם, בין שבילי העבר, לא פנית אלי,
המשכת ללכת,
נסחפת.
ואולם אני המשכתי, נטשתי את את דמותו של האיש והותרתי אותה
גלמודה בצללים,
כי אין עוד תקווה לאנשים שכילו את כל שמחתם והותירו את מוחם
ככלי.
טעות תאמרי, אך אין זה כך.
האם אין זו את שהותרת דמעותיי ביער? האם עקבותייך מובילות אל
דרך אחרת?
אכן בבשרי נותרה חריטת הסכין, מתוך זכרונות כאב , ואינם זוועה
אלא חישול.
יחסך אינו זהה,
האם מצפונך אומר לך אחרת?
רגע של חסד הענקת, וזעקה נשמעה.
זעקתי עמך.
הותרת  אותי שם בין השבילים,
שותת דם,
מדוע רצחת אדם?