אני לא רוצה
שתשנאי
אותי,
השעווה הרותחת
מטפטפת
כמו נשמתי.
היא בוערת
ונוזלת
בשביל הקטן,
שאני יצרתי,
בשביל הבריחה,
הבריחה
מעצמי,
מהפחד
שלי.
העולם בחוץ בוער,
כל דבר שאגע בו
ואכווה ממגעו.
שכבת ערפל
עוטפת אותי,
ואני מתכנס בעולמי,
העולם בחוץ נעלם,
העולם בחוץ מת
אין ברירה אחרת.
צריך ליצור עולם משלי,
עולם שבו השעווה לא קיימת,
עולם שבו הכוונה לא נמצאת,
עולם שבו החיים לא נופלים,
עולם ללא פחדים,
עולם בלעדיך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.