רבקה גלבר / איה נעורי |
חלפו ימי ילדותי.
שובבות, קלות דעת, פזיזות,
נטשו בתוגה את חובי.
חלפו ארבעה עשורים,
חלפו עוד כך שנים,
נותרתי אני בגפי,
אני,
נשמתי,
הווייתי
ומילים.
תפסה מקום נעורי,
בגרות רצינית,
חרישית,
שואלת,
בוחנת,
תוהה,
מעלה המוני סימנים.
סימני שאלה וקריאה,
סימנים של כמיהה,
געגועים,
אליך -
אהובי היחיד,
חיי משכבר הימים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|