אבן מוצקה הוא לבי ועיניי קרות כקרח
שפתיי הם כיווני גורלו ופי הוא דברו.
לחיי הן עטיפת הצדק אפי הוא משאלתו.
גבותיי שם במעל הן בקשתו לחמלה וקמטיי הם חייו.
סנטרי הוא האיזון לו הוא מבקש ידיי הן יציבותו.
מצחי הוא ראייתו ושערי הוא אחיזתו .
גופי בכללו הוא כלי פניי הן נשמתו. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.